מצוקים ומצוקות

לאורך עשרות ק"מ מחוף הים התיכון הישראלי מתמשך מצוק חופי תלול, לעיתים בגובה עשרות מטרים, הוא בנוי לחילופין שכבות של כורכר וחמרה, מבנה זה חלש מכאנית.

מצוק החוף אינו יציב, והוא נסוג לאחור, מזרחה, על ידי אירועי התמוטטות.

גלי הים, במקומות בהם הם מגיעים לעיתים תכופות ובעוצמה גבוהה לבסיס המצוק, גורמים להתמוטטות מהירה. ההתמוטטות קשורה כפי הנראה גם לירידה בקצב אספקת החול לחופים שנגרמה עקב כריית חול נרחבת ובנייה של נמלים ומזחים לאורך החוף הישראלי, ודרומה לו , הפועלים כמחסומים לתנועת החול צפונה

נגר עילי, במיוחד במקומות בהם פני השטח בגג המצוק מופרים על ידי פעילות האדם, יוצר ערוצים המתחתרים בחזית המצוק. נגר עילי זה גורם לכשל של חלקה העליון של חזית המצוק.

התחממות כדור הארץ, המעלה את מפלס האוקיאנוסים והמשך הפיתוח האנושי לאורך החוף עלולים להאיץ את התמוטטות המצוק ונסיגתו מזרחה. ההתמוטטות ממתנת את שיפוע המצוק ותוצרי ההתמוטטות נערמים בבסיס המצוק. כתוצאה מכך יציבות המצוק גוברת לזמן מה, אך בהמשך, גלי הים מכים בבסיס המצוק, מסירים את תוצרי ההתמוטטות הקודמות, יוצרים צניר בבסיס המצוק המחליש את המבנה מה שגורם למחזור התמוטטות נוסף.

הנזקים הצפויים בגין ההתמוטטות רצועת החוף של ישראל נמשכת לאורך כ-190 ק"מ מתוכם כ-45 ק"מ הם מצוקים בגובה שמעל ל- 10 מטר הנישאים מעל רצועת החוף בקטע שבין חדרה לאשקלון. קטעי המצוק סווגו לפי השימושים ויעודי הקרקע באזורים המועדים.

להלן סיווג קטעי המצוק:

בנייה עירונית: כ-7-6 ק"מ הם קטעי מצוק אשר בעורפם מצויים בתי מגורים רבי קומות, מבני ציבור מסחר ותיירות, ובחלק מחזיתו חופי רחצה בשימוש אינטנסיבי אופייני ליישובים כמו גבעת אולגה, נתניה, הרצליה, ואשקלון.

בנייה צמודת קרקע: כ-4 ק"מ הם קטעי מצוק אשר בעורפו מצויים בתי מגורים צמודי קרקע, מוסדות ומבני משק, בישובים כמו בית ינאי – נעורים, הרצליה-פיתוח ופלמחים.

שטחים פתוחים: כ- 30 ק"מ הם קטעי מצוק אשר בעורפם מצויים שמורות טבע, שטחי אש, שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים.

אתרים ייחודיים: כ- 4-3 ק"מ הם קטעי מצוק אשר בעורפם מצויים מבנים, ואתרי עתיקות ומורשת תרבות יחודיים דוגמת אפולוניה, תל אשקלון, יבנה ים וכו'. שטחים המיועדים להסבה לבינוי עירוני ומלונאות: כ-3 ק"מ הם קטעי מצוק המיועדים בתכניות להסבה משטחים פתוחים, בחלקם מופרים לשטחי בנייה ופיתוח תיירותי.

למרות כל האמור לעיל, כנגד ההיגיון הבריא ובניגוד להמלצות מסמך מדיניות העוסק בדרכי התמודדות עם ההתמוטטות בנוגע לתוכניות שנדונות כיום במוסדות התכנון, וכאלו שאושרו וטרם מומשו נטיית מוסדות התכנון היא לאשר פרויקטים ולא לפצות את היזמים.

נוצר מצב אבסורדי בו כספי ציבור ממנים מיגון ליזמים פרטיים שבונים במקום המועד לפורענות.

הקפאה של גג המצוק במקומו הנוכחי תדרוש חיזוק של המצוק עצמו.

הגנה על בסיס המצוק מפעולת הגלים תביא להפסקת מחזורי הכשל, אך לא ליציבות מיידית של המצוק החופי. המצוק ימשיך להתמוטט עוד מספר עשרות שנים עד הגעה לשיפוע- יציב, תוך נסיגת גג המצוק בשיעור דומה לגובהו.

מתוך סקר שנערך להערכת קצב נסיגת המצוק החופי