top of page

משאב המים בישראל

Updated: Aug 24, 2019

אין בעולם דבר רך גמיש ורפוי מהמים, גם במתקפה על היציב והנוקשה אין יעיל מהמים. אלו הן מילותיו של לאו טסה טונג המיוחסות לשנת שש מאות לפני הספירה הנוצרית

מתוך צינור איסוף בגרביטציה, מתקן שורק

כללי

המים הם אחד היסודות הדרושים לנו לחיים, בלעדיהם אין קיום. רק 2.5% מסך כל המים על הפלנטה הם מים מתוקים, כ70% מהם במצב צבירה מוצק, קרחונים. השאר משמשים לנו לכל צרכינו.מחזור המים הטבעי הוא התחממות של מי האוקיינוסים, כתוצאה ממנה התאיידות של אדי מים , עיבוי שלהם סביב גרעיני התעבות, היווצרות עננים ואז, אם וכאשר מבשילים התנאים מבחינת טמפרטורה, גובה, לחץ חלקם מורידים משקעים. זה יכול להיות גשם, ברד או שלג. מי הגשמים זורמים בנחלים ובאגמים או מחלחלים למאגרי מי תהום בבטן האדמה (אקוויפרים). במהלך הקיץ שלגים מפשירים ומספקים לנו מנה נוספת של מים. גידול האוכלוסייה, עליה במה שנקרא איכות החיים, תרבות הצריכה עם הזיהום שנלווה אליה, הציפוף בערים, כולם בעלי השפעה מרחיקת לכת על מחזור המים הטבעי.ישנה בעיה חמורה במשק המים והיא הולכת ומחריפה עם השנים. משהו שאנחנו עושים לא עובד לכיוון טוב, מתחמם פה, מתייבש פה. זה נכון שמים תמיד היו פה אישיו, ובכל זאת, משהו השתנה.

רקע

במאה ה-20 הורגלנו שאחרי שנת בצורת, מקסימום שתיים ברצף, מגיע חורף גשום והמאגרים מתמלאים. לקראת סוף המאה, בשנים 1989- 1991 הייתה בצורת רצופה, החורף של 91-92 פיצה על כך, הכנרת עלתה ב- 4.5 מטר בעונה וכולם היו באופוריה, אלא שבדיוק עשר שנים אח"כ, 2001-1999 הגיע רצף נוסף של בצורת, יחד איתו ההפנמה שההתחממות הגלובלית מתחילה לתת את אותותיה . במאה הנוכחית, הכנרת בשפל היסטורי מתמשך וחסר תקדים. (לפחות מימי ההיסטוריה המצולמת). למעשה אין כבר ציפייה שתתמלא, זה פחות מעניין אותנו, יש לנו מתקני התפלה. פתרון הקסם, כפי שהוצג בזמנו, התפלת מים, היה מבוסס על הרציונל שהמים בים לא יגמרו לעולם. במפרץ הפרסי (בזמנו ערב הסעודית וכווית) ובארה"ב (טקסס וקליפורניה) כבר השתמשו בהם, עשה רושם שהכול בסדר, אין השפעות סביבתיות יוצאות דופן, צריכת החשמל הגבוהה הייתה ידועה, ואיתה זיהום האוויר (פליטת גזי חממה ובכללם פחמן דו חמצני), וכתוצאה ממנה – ההתחממות בדרך למדבור, אבל רצו מים... והתעלמו. בתוך אותו מצב משברי, תחת רושם בצורת ארוכה שנייה באותו עשור, דעת הקהל היתה פתוחה לכך, חישבו מצוקת מים מול מחיר מ"ק (מטר מעוקב), יצא משהו הכפילו במשהו ויצאו לדרך.

השפעות מתקני ההתפלה

בין השנים 2006-2015, השנים בהם הוקמו כאן מתקני ההתפלה, קפצה צריכת החשמל של ישראל מ-2.8 ל- 5.5 מיליארד קוט"ש. (לא הכול משויך למתקני ההתפלה, באותן שנים גדל גם מספר התושבים וגם הצריכה הממוצעת לנפש) עם זאת, מתקני התפלה נחשבים לצרכן מרכזי של אנרגיה, יש 5 מתקנים משמעותיים בארץ והם אחראיים ל10% מסך הצריכה, זה המוןאין ספק שגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה הם שמאיצים את ההתחממות הגלובלית. אנחנו כבר חווים את שינוי משטר המשקעים, שיטפונות, בצורות, סופות טרופיות חזקות ותכופות יותר, המסת קרחונים, עליית קו המדבור צפונה ועוד. יש ספק בנוגע לזמן המדויק שבו נגיע לנקודת האל-חזור, נקודה בזמן שאחריה, כבר לא ישנה מה נעשה, שום דבר כבר לא יהפוך את כיוון התהליך. הספק נובע מהמורכבות, תהליך הפשרת הקרח בקטבים למשל, התפתח מהר מהצפוי ככל שמשטחי שלג הופשרו וחשפו אדמה תחתם. האדמה שבשונה משלג צבעה חום, אוגרת טוב יותר את חום השמש, או במילים אחרות מתחממת מהר יותר ובכך מאיצה את תהליך ההפשרה סביבה. אם לא די בכך, צפוי, ברגע שנגיע לעומק מסוים, שפחמן "עתיק" הכלוא תחת הררי הקרח ישתחרר לאטמוספירה ויאיץ את ההתחממות עוד יותר. אלו הפתעות שאנחנו כבר יודעים עליהן, סביר שיהיו עוד.

השפעה על בריאות האדם

מים מותפלים אינם מכילים יסודות קורט, מינראליים החיוניים לכל קיום אורגני. במחקר שנעשה לאחרונה בארץ על 178,000 מבוטחי קופת חולים כללית וכללה שתי קבוצות. הראשונה מאזור בארץ שמקבל רק מים מותפלים במשך 6 שנים והשנייה מאזור שמקבלים בו מים טבעיים. נמצא שבאזורים המותפלים הייתה עלייה של 6% במחלות לב בהשוואה לאזור שקיבל מים טבעיים. בגלל ההתפלה- יותר חולי לב בישראל, חיים ריבלין

השפעות סביבתיות

בתהליך ההתפלה נאספים מים מהים בגרביטציה יחד איתם נשאבים גם יצורים קטנים, ביצי דגים, רכיכות ועוד, מה שמראש מפחית מפוטנציאל החיים בצורה משמעותית, אנשי ים רבים מעידים על כך. בתהליך ההתפלה מוסיפים למים כימיקלים : נתרן תת כלורי, ברזל כלורי, אלומיניום כלורי, נתרן זרחתי, חומצה גופריתית, וחומצת מימן כלורי. כשני שליש מסך המים שנכנסו למתקן יוצאים ממנו כשהם מרוכזים יותר בתמיסת מלח ומכילים את כל החומרים שהזכרתי, עם הזמן יש לכך השפעה על חומציות ומליחות המים. בשל עלויות גבוהות של הולכת חשמל, למתקני התפלה מצמידים עם הזמן תחנות כוח לשירותם הבלעדי. תוצרי ניקיון הצנרות המתבצע תקופתית, מוזרמים לים ואיתם מתכות כבדות כגון ברזל, חנקן וחומרים כימיים רבים נוספים. מים מתחנת כוח שמשמשים לקירור, מוזרמים כל הזמן חזרה לים ומעלים את הטמפרטורה שלו. במפרץ הפרסי, שם כאמור יש היסטוריה ארוכה יותר של שימוש במים מותפלים נמדדים שינויים מרחיקי לכת באיכות מי הים. יותר מכך, ישנה כבר השפעה ניכרת על מערכות אקולוגיות שלמות.

דוגמאות מהעולם

בשנת 2008 תקפה במפרץ הפרסי אצה אדומה עיקשת. האצה מתפתחת באזורים מזוהמים, היא ניזונה מחנקן וזרחן. התפרצויות כאלו מוכרת גם מהעבר ממקומות שונים בעולם אך ההתפרצות במפרץ הפרסי נמשכה נצח במונחי פריחת אצות, שמונה חודשים, תוך שהיא סותמת ומשביתה מתקני התפלה למשך חודשיים תמימים. אין ספק שצפיפות אירועי ההתפרצות של האצות גדלה ומשכן מתארך, המדע תולה זאת בלחצי "פיתוח", זיהום הנובע באופן ישיר מגידול האוכלוסייה, בהתחממות הגלובלית וברוחות או תנועה מוגברת של כלי שייט. במפרץ הפרסי גרמה ההתפרצות להלבנה של אלמוגים, מנגרובים (עצים ושיחים הגדלים לאורך חופי מים מלוחים) שופעים נפגעו קשות, כך גם ציפורים ובעלי חיים שאלו היו בתי הגידול שלהם, נצפתה תופעה של גמדות בצמחיה (צמחים בגובה כמטר וחצי במקום 4-5 מטר) במילים אחרות, פגיעה חמורה בשרשרת מזון וקריסה של מערכת אקולוגית שלמה. התפרצויות חמורות אירעו גם בפלורידה (גם שם המים מסופקים בעזרת התפלה) הראשונה ב-2006 ארכה כ – 18 חודשים, גרמה נזק רב לתיירות, להתפלה, לחי ולמורל והאחרת ב- 2018 נמשכה גם היא כשמונה חודשים.

האצות

ישנם סוגים רבים של אצות, חלקן רעילות במאכל (ההשפעה מתבטאת בנזק לכבד כשאוכלים דגים שניזונו מהם), חלקן רעילות אפילו בנשימה. כיום ההערכה היא שהטיפול הראשוני במתקני ההתפלה מסלק את החומר האורגני מהמים (כך שאנו לא שותים אצות ישירות במים המותפלים – כאמור זוהי הערכה), ישנה התעלמות מהמגמה וההשלכות ארוכות הטווח של האצות, ההתמודדות איתן היא רק במישור תפעול מתקן ההתפלה. גם אם האצות לא רעילות הן יוצרות נזק למתקני ההתפלה כשהן סותמות פיזית את הממברנות ( מסננים) או גורמות לריקבון שלהם, מקשות ומייקרות מאוד את התהליך. נקודה נוספת, בכל מקרה, עם תום ההתפרצות, בתהליך הגוויעה של האצה ובלי שום קשר לרעילותה, כשחיידקים מפרקים אותה הם מכלים תוך כדי התהליך גם את כל החמצן שבמים, ממיתים כל צומח, רכיכה, דג או יונק ימי הזקוקים לחמצן באזור. כך עובד מעגל הקסמים, ההתפלה מזהמת את המים פעמיים. (בין השאר, היא כמובן לא הגורם היחיד, ידועים גם זיהומי הדברה שמן ודלק, מוצא שפכים, מי נגר, חקלאות ימית ) פעם אחת בזיהום האוויר כתוצאה מהצריכה המוגברת של החשמל ופעם שנייה בתוצרי הלוואי שמוחזרים לים. לאצות יש נטייה להתפרץ בתנאים ירודים כאלו של המים מה שמוביל לריבוי האצות פגיעה באיכות חיים ובבריאות התושבים, הרעלות, נזקים כספיים נוספים למשל מסתימת ממברנות של מתקני ההתפלה והרס, לכל הפחות זמני, של שרשרת המזון באותו אזור. נכון לשנת 2011 היו 16,000 מתקני התפלה ב150 מדינות בעולם, עם צפי לגידול של 12% בשנה. בטווח הנראה לעין, שלושים שנה, ישראל צפויה להכפיל את מספר תושביה, אנחנו נהיה כאן 17,000,000 אנשים על גבי אותה משבצת קרקע.

ההתייחסות בארץ

הצעדים שננקטים כהכנה לעתיד על ידי מקבלי ההחלטות הם הקמת עוד ועוד מתקני התפלה. רצף החלטות הממשלה בנוגע להתפלה נראות תזזיתיות עד כדי שלא ברור אם הן מושפעות ממזג האוויר, מדמויות או מאינטרסים משתנים. תוך שנה וארבעה חודשים עברו מבדיקת היתכנות (03/99) לפרסום מכרז (07/00), בשנתיים שלאחר מכן אישרו להתפלה 200 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק) (בחישוב גס, בהינתן ששטח הכנרת 170 קמ"ר, כל ס"מ מוסיף כ 1.7 מלמ"ק, 200 מלמ"ק שווה ערך לתוספת מפלס של 117 ס"מ) בשנה שאח"כ ראו כי טוב, הכפילו, 400 מלמ"ק, הורידו, הוסיפו, עד שבשנת ב2006 עם כ 300 מלמ"ק הוחלט שלא יוקמו יותר מתקני התפלה, חצי שנה אח"כ בוטל הביטול. כרגע אנחנו עומדים על 505 מלמ"ק עם החלטה להגיע ל- 750 מלמ"ק עד 2020. שורק 3 פורסם מכרז, לגבי גליל מערבי, התחילו לפמפם במדיה כבר. חשיבה ארוכת טווח אין שם, גם לא רציפות עם ההתחייבות של ישראל להפחתת פליטות. אין חשיבה כלכלית מעמיקה בנוגע לנזקים הנגרמים לגוף האדם ולמערכת האקולוגית, זה עולה לנו כסף ולא נמצא בתחשיב. אין מספיק התייחסות לסכנות הנובעות מהיעדר חלופה במקרה של זיהום הים, לא נעשה מספיק מאמץ על מנת לשמור ולטפח את האקוויפרים. אם ע"י אגירת מי גאויות נחלים, שימור מי נגר או החדרה של מי גגות. (גוש דן, בחורף טיפוסי היה יכול לספק בין 150-200 מלמ"ק ולהחליף מתקן התפלה גדול).ואין בכלל התייחסות לסכנה הבלתי נתפסת, הימצאותו של משאב בסיסי כמים, בידי אנשים פרטיים. (אותם אלו עם הגז, הדלק, ים המלח, ועוד)בישראל 2019 המים מוגדרים בחוק כמשאב לאומי של המדינה, איסוף מי גשם באופן פרטי הוא עבירה על החוק. המדינה הפקיעה מאיתנו את הזכות לאסוף מים, והפקידה את הפקתם בידיים פרטיות. מתקני התפלה נבנים בשיטת "בנה-הפעל-העבר", חברות בשמות מתחלפים, בבעלויות עיקריות של יצחק תשובה וקבוצת עופר מחזיקים ברוב משאבי המים המתוקים של מדינת ישראל. כך שמים הם אמנם "משאב לאומי" אך הוא בבעלות פרטית במשך 25 שנה מיום תחילת ההפעלה של כל אחד מהמתקנים. החורפים כאן משתנים, בזמנים, בצפיפות המשקעים, בקצב ירידתם, הדבר היחיד שקבוע הוא שהמים מוצאים את הדרך הקצרה והמהירה למטה אל הנחל תוך כדי חלחול והתאדות. בעיני זו הפקרות שכל חורף אנחנו שומעים על סחף מי נגר בערים ובשטחים הפתוחים שמסב נזק רב בדרך להתמזג עם הים ולהמלחה. למה לא לאגור אותם רגע לפני ? לאגום אותם ולהשתמש בהם לפנאי, תוך כדי חלחולם לאקוויפר ? זה הרבה יותר זול מלהקים מפעל התפלה. מה ההיגיון לשחרר אותם לים ואז לאסוף בחזרה לצינור היניקה של מתקן התפלה כלשהו שעולה כמו לבנות 40 מאגרים, להשקיע אנרגיה מיותרת, מזהמת, מחממת, כדי שייהפכו למי שתייה נטולי מינרלים הכרחיים?לא עדיף שיכנסו לאקוויפרים, ירחיקו את סכנת ההמלחה ונשאב אותם משם, עם המינרלים החיוניים לבריאותנו, בהשקעה קטנה יותר של אנרגיה ? מצטטת כאן מתוך דו"ח עבודת מחקר בידי גורמי מקצוע מ- 2009 עבור אגף המחקר ברשות המים, משרד התשתיות הלאומיות, העוסק בגישת 'פיתוח בעצימות נמוכה' הדוגלת במזעור שינויים ברכיבי מאזן הידרולוגי בשל הפיכת שטח טבעי למבונה : "מרבית החסמים נובעים בעיקר מחוסר מודעות בכל רמות התכנון, בקרב מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות בתחום התכנון והבניה וכן בקרב מנהלי משק המים. חוסר מודעות זו גורמת אחיזה באסטרטגיות תכנון שמרניות, שאינן מתאימות למצב המשברי המאפיין כיום את משק המים בישראל" וחוזרת אלי, אם אני שמה בצד מחשבות על רצון לרווח פוליטי / כלכלי, שלתפיסתי בוודאי קיים בחלק מהרמות, אני מגיעה לפחד מיישום. זה דורש בחינה של כל החומרים שבשימוש שלנו ומגיעים לנחלים ובכללם חומרי הדברה, תעשיה, שמנים ודלקים, שפכים. חקיקת חוקים, קביעת תקנות ואכיפתם, איסור שימוש על חלק מהם כשהמטרה היא שמירה על המים שלנו נקיים בהגיעם לאקוויפר.זה לא פשוט, אבל צריך להבין מול מה אנחנו עומדים, במאה הקודמת היו 12 שנות בצורת. אנחנו 19 שנה בתוך המאה הזו, וכבר עכשיו שברנו את השיא, אנחנו על 14. יש השלכות למעשים שלנו. כרגע אנחנו משחקים באש.




0 comments

Recent Posts

See All
bottom of page