visual cast
מדוזות
חוף ים תיכון
05:2010
הולכת,חופים
לוקיישן
זמן
מסגרת
למדוזות הסוכך מחזור חיים המורכב משלבים צמודי קרקע ושלבים השוחים בגוף המים. יש להן לרב שתי צורות רבייה: מינית בשלב הבוגר ואל-מינית בשלב הצעיר. בתהליך הרבייה המינית מדוזות בוגרות מבצעות תהליך הפרייה המתרחש בגוף הנקבה, בין זרע זכרי לביצים הנקביות. בתום ההפריה המדוזות משחררות פלנולות (פגיות) אל גוף המים. הפלנולות שוחות בגוף המים לפרק זמן מסוים עד שהן מוצאות מצע מתאים להתיישבות. לאחר הצמדות הפלנולות למצע הן עוברות מטמורפוזה לפוליפים צמודי קרקע, שלהם זרועות צייד. כתגובה לשינויים בסביבתם הפוליפים עוברים "סטרובילציה" (strobilation) – חלוקת הפוליפים למעין צלחות קטנטנות שבבוא העת משתחררות לגוף המים ומכונות "אפירות" (ephyrae). האפירות הן מדוזות קטנטנות המשתחררות לגוף המים ומתפתחות וגדלות למדוזות הבוגרות המוכרות לנו. אלו מסוגלות לשחרר תאי רבייה ולסגור כך את מחזור החיים באמצעות הפלנולות. במהלך השלב הישיב, לפוליפים מספר מנגנונים להתרבות באופן שאינו מיני. יכולת רבייה זו מאפשרת להם ליצור מושבות של מיליוני פוליפים בזמן קצר יחסית והצלחה של השלבים הצעירים של המדוזה יכולה לגרום לפריחה מאסיבית של מדוזות בוגרות, גם בפרקי זמן קצרים. הסיבות הגורמות לרבייה להתחיל דווקא בזמן מסוים עדיין אינן ברורות לחלוטין ברוב מיני המדוזות, אך ככל הנראה הן כוללות שילוב בין מספר משתנים סביבתיים כגון טמפרטורה, מליחות, זמינות מזון ואור.
אקולוגיה
למדוזות השפעה ניכרת על המגוון הביולוגי בסביבה הימית, וחשוב להבין שיש להן גם מקום משלהן במארג המזון ובאקולוגיה של הים. למשל הן מהוות בית גידול למיני דגים ויצורים אחרים שמתלווים אליהן ויש להן טורפים, ביניהם צבי ים ומספר מינים של דגים. השפעתן העיקרית על מארג מתבטאת בעיקר בצריכת מזון אינטנסיבית כאשר עובר נחיל מדוזות באזור מסוים בים. שילוב של עובדה זו יחד עם יכולת רבייה אדירה ושרידות גבוהה לתנאים סביבתיים משתנים, מאפשרת את הצלחתן במרחב הימי. השפעתן על הסביבה הימית עדיין דורשת מחקר נרחב, אך נראה כי הינה רבה ואף אולי מעידה על שינוי אקולוגי כללי המתרחש באזורים רבים ברחבי העולם
.
שינויים באוכלוסיית המדוזות
בשנים האחרונות בישראל ובמספר מקומות נוספים בעולם, ישנה תחושה שחל שינוי באוכלוסיות המדוזות. אמנם בישראל ברור למדי כי הופעת החוטית הנודדת בשנות השבעים היוותה אירוע מכונן מבחינה זו אך לצערנו, אין מספיק מידע משנים עברו לגבי שכיחות המדוזות בים ולכן קשה לחוקרים להוכיח האם אכן קיימת עלייה בכמויות המדוזות. למרות זאת, קיימת תופעה שרבים הצליחו לשים לב אליה בארץ: עד לפני כמה שנים בודדות יכולנו להצביע על שתי עונות עיקריות של נוכחות מדוזות בים - אחת בקיץ ושנייה בחורף. כיום, אנו מבחינים כי אין וודאות בעניין זה ולעיתים אף רואים נוכחות של מדוזות בים כמעט כל השנה או לחילופין, תקופות ארוכות בקיץ ללא נחילי מדוזות כפי שהיה ניתן לחזות בעבר
נוסף על כך, בחופה הים תיכוני של ישראל, ממשיכים להופיע מינים חדשים של מדוזות ובעלי חיים רבים נוספים במשך השנים, בעיקר עקב מעבר קיים דרך תעלת סואץ דרכה עוברים בעלי חיים לעבר הים התיכון
"תופעה המכונה "הגירה לספסית
בישראל ובמספר מקומות נוספים בעולם, ישנה תחושה שחלה עליה באוכלוסיות המדוזות בעשורים
למרות שמעולם לא הוכחה עליה עולמית וששינויים (תוספת או גריעה של מדוזות) מתרחשים כל העת במקומות שונים, בישראל ברור למדי כי הופעת החוטית הנודדת בשנות השבעים והתבססותה בנחילי ענק מאז שנות השמונים היוותה אירוע מכונן מבחינה זו. מאחר ואין מספיק מידע משנים עברו לגבי שכיחות המדוזות בים, קשה לחוקרים להוכיח האם אכן קיימת עלייה בכמויות המדוזות. הפרויקט הנוכחי בא לפתור בעיה זו על ידי ניטור קבוע של המדוזות בארצנו. פיסות ידע רבות מתגלות במעקב אזרחי אחר הנחילים. לדוגמא עד לפני שנים בודדות העדויות הצביעו על נחילי מדוזות בעיקר בעונת הקיץ, וכיום אנו מבחינים בנחילי חורף משמעותיים כאשר נוכחות מדוזות בים עשויה להירשם בכל אחד מחודשי השנה. לחילופין, תקופות ארוכות בקיץ נרשמו גם ללא נחילי מדוזות בכלל. נוסף על כך, בחופה הים תיכוני של ישראל, ממשיכים להופיע מינים חדשים של מדוזות ובעלי חיים רבים נוספים במשך השנים, בעיקר עקב מעבר דרך תעלת סואץ, תופעה המכונה "הגירה לספסית" אבל גם מאזורים אחרים בעולם, דרך מי נטל של ספינות. בנוסף, מאז הגעתה מתפשטת החוטית הנודדת מערבה בים התיכון וכיום מופיעים נחילים שלה גם בתורכיה, יוון ואפילו מלטה וטוניסיה.
אלפי מדוזות בתחנת הכוח באשקלון
סיבות אפשריות לעליה בכמות המדוזות
שינויים רבים המתרחשים בסביבה החופית הקשורים לפעילות האדם עשויים להוביל להעדפה של מדוזות ובעלי חיים ג'לטיניים בסביבה הימית על פני דגים ובעלי חיים נוספים. סביר להניח כי שילוב של מספר גורמים יחד עשוי להביא לעלייה בשכיחותם ותפוצתם של מדוזות ובעלי חיים ג'לטינים שונים. ההשערות הנפוצות ביותר בקרב חוקרים לסיבה שכמות המדוזות עולה בים הן:
שינוי אקלימי- עשוי להשפיע במידה ניכרת על תהליך הרבייה של המדוזות
-
אאוטרופיקציה- העשרת הים בחומרי הזנה והגברת זמינות המזון מגדילים את סיכויי הצלחתן של מדוזות בים
-
פלישת מינים- הגעת מינים חדשים מאזורים אחרים והשתלטותם על המינים המקומיים
-
דיג יתר- מארג המזון משתנה ובנוסף פוחתים בעלי החיים הניזונים ממדוזות או מתחרים אתן, למשל צבי ים ודגים
-
חקלאות ימית ומבנים ימיים- מאפשרים מקומות נוספים להתיישבות השלבים הצעירים של המדוזות ו
-
מוסיפים חומרי הזנה למים
-
שינויים באוכלוסיית המדוזות
-
-