צוקים
אשקלון,פלמחים,אפולוניה, בית ינאי ונתניה
2010,2014
הולכת, חופים
לוקיישן
זמן
מסגרת
לאורך עשרות ק"מ מחוף הים התיכון הישראלי מתמשך מצוק חופי תלול, לעיתים בגובה עשרות מטרים, הוא בנוי לחילופין שכבות של כורכר וחמרה, מבנה זה חלש מכאנית.
מצוק החוף אינו יציב, והוא נסוג לאחור, מזרחה, על ידי אירועי התמוטטות.
גלי הים, במקומות בהם הם מגיעים לעיתים תכופות ובעוצמה גבוהה לבסיס המצוק, גורמים להתמוטטות מהירה. ההתמוטטות קשורה כפי הנראה גם לירידה בקצב אספקת החול לחופים שנגרמה עקב כריית חול נרחבת ובנייה של נמלים ומזחים לאורך החוף הישראלי, ודרומה לו , הפועלים כמחסומים לתנועת החול צפונה
נגר עילי, במיוחד במקומות בהם פני השטח בגג המצוק מופרים על ידי פעילות האדם, יוצר ערוצים המתחתרים בחזית המצוק. נגר עילי זה גורם לכשל של חלקה העליון של חזית המצוק.
התחממות כדור הארץ, המעלה את מפלס האוקיאנוסים והמשך הפיתוח האנושי לאורך החוף עלולים להאיץ את התמוטטות המצוק ונסיגתו מזרחה.
ההתמוטטות ממתנת את שיפוע המצוק ותוצרי ההתמוטטות נערמים בבסיס המצוק. כתוצאה מכך יציבות המצוק גוברת לזמן מה, אך בהמשך, גלי הים מכים בבסיס המצוק, מסירים את תוצרי ההתמוטטות הקודמות, יוצרים צניר בבסיס המצוק המחליש את המבנה מה שגורם למחזור התמוטטות נוסף.
למרות כל האמור לעיל, כנגד ההיגיון הבריא ובניגוד להמלצות מסמך מדיניות העוסק בדרכי התמודדות עם ההתמוטטות בנוגע לתוכניות שנדונות כיום במוסדות התכנון, וכאלו שאושרו וטרם מומשו נטיית מוסדות התכנון היא לאשר פרויקטים ולא לפצות את היזמים.
'הקפאה' של גג המצוק במקומו הנוכחי תדרוש חיזוק של המצוק עצמו, נוצר מצב אבסורדי בו כספי ציבור ממנים מיגון מצוק ממנו יסבלו, בזמן שיזמים פרטיים המקבלים היתר לבנות במקום המועד לפורענות יהנו מהרווחים
בשנת 2014 אושרה תכנית מתאר להגנת מצוקים.
מתוך סקר שנערך להערכת קצב נסיגת המצוק החופי וכן ממסמך המדיניות העוסק בהתמוטטות זו.
